תנ"ך על הפרק - איוב ה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

איוב ה

753 / 929
היום

הפרק

קְֽרָא־נָ֭א הֲיֵ֣שׁ עוֹנֶ֑ךָּ וְאֶל־מִ֖י מִקְּדֹשִׁ֣ים תִּפְנֶֽה׃כִּֽי־לֶֽ֭אֱוִיל יַהֲרָג־כָּ֑עַשׂ וּ֝פֹתֶ֗ה תָּמִ֥ית קִנְאָֽה׃אֲ‍ֽנִי־רָ֭אִיתִי אֱוִ֣יל מַשְׁרִ֑ישׁ וָאֶקּ֖וֹב נָוֵ֣הוּ פִתְאֹֽם׃יִרְחֲק֣וּ בָנָ֣יו מִיֶּ֑שַׁע וְיִֽדַּכְּא֥וּ בַ֝שַּׁ֗עַר וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃אֲשֶׁ֤ר קְצִיר֨וֹ ׀ רָ֘עֵ֤ב יֹאכֵ֗ל וְאֶֽל־מִצִּנִּ֥ים יִקָּחֵ֑הוּ וְשָׁאַ֖ף צַמִּ֣ים חֵילָֽם׃כִּ֤י ׀ לֹא־יֵצֵ֣א מֵעָפָ֣ר אָ֑וֶן וּ֝מֵאֲדָמָ֗ה לֹא־יִצְמַ֥ח עָמָֽל׃כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃אוּלָ֗ם אֲ֭נִי אֶדְרֹ֣שׁ אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־אֱ֝לֹהִ֗ים אָשִׂ֥ים דִּבְרָתִֽי׃עֹשֶׂ֣ה גְ֭דֹלוֹת וְאֵ֣ין חֵ֑קֶר נִ֝פְלָא֗וֹת עַד־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥ינָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תּוּשִׁיָּֽה׃לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃וַיֹּ֣שַׁע מֵ֭חֶרֶב מִפִּיהֶ֑ם וּמִיַּ֖ד חָזָ֣ק אֶבְיֽוֹן׃וַתְּהִ֣י לַדַּ֣ל תִּקְוָ֑ה וְ֝עֹלָ֗תָה קָ֣פְצָה פִּֽיהָ׃הִנֵּ֤ה אַשְׁרֵ֣י אֱ֭נוֹשׁ יוֹכִחֶ֣נּֽוּ אֱל֑וֹהַּ וּמוּסַ֥ר שַׁ֝דַּ֗י אַל־תִּמְאָֽס׃כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץוידווְיָדָ֥יותִּרְפֶּֽינָה׃בְּשֵׁ֣שׁ צָ֭רוֹת יַצִּילֶ֑ךָּ וּבְשֶׁ֓בַע ׀ לֹא־יִגַּ֖ע בְּךָ֣ רָֽע׃בְּ֭רָעָב פָּֽדְךָ֣ מִמָּ֑וֶת וּ֝בְמִלְחָמָ֗ה מִ֣ידֵי חָֽרֶב׃בְּשׁ֣וֹט לָ֭שׁוֹן תֵּחָבֵ֑א וְֽלֹא־תִירָ֥א מִ֝שֹּׁ֗ד כִּ֣י יָבֽוֹא׃לְשֹׁ֣ד וּלְכָפָ֣ן תִּשְׂחָ֑ק וּֽמֵחַיַּ֥ת הָ֝אָ֗רֶץ אַל־תִּירָֽא׃כִּ֤י עִם־אַבְנֵ֣י הַשָּׂדֶ֣ה בְרִיתֶ֑ךָ וְחַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה הָשְׁלְמָה־לָֽךְ׃וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־שָׁל֣וֹם אָהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא׃וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּי־רַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ וְ֝צֶאֱצָאֶ֗יךָ כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃תָּב֣וֹא בְכֶ֣לַח אֱלֵי־קָ֑בֶר כַּעֲל֖וֹת גָּדִ֣ישׁ בְּעִתּֽוֹ׃הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא שְׁ֝מָעֶ֗נָּה וְאַתָּ֥ה דַֽע־לָֽךְ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

קרא נא היש עונך. אפשר דהכונה זאת לפנים ידענו שהיית תם וישר ירא אלהים וסר מרע ובו בפרק היית מתפלל על דבר ונענה והן עתה חטאת בדבריך והחטא גורם שלא ישמע עוד תפלתך והבט וראה קרא נא עתה שהטחת דברים כלפי מעלה היש עונך ואל מי מקדושים תפנה:כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף. אמרו רז"ל לעמלה של תורה והראשונים אמרו ר"ת לעמל ללמוד ע"מ ללמד ואפשר ובני רשף שהם המזיקים יגביהו עוף מסירין זה מן התורה שנקראת עוף כמ"ש פ"ק דברכות ומיעצים שיהיה עמל בעניני העה"ז ולא בתורה. אולם אני אדרוש אל אל ואל אלהים אשים דברתי כלומר אם אני הייתי מדוכא ביסורין לא הייתי מתרעם כאשר אתה עושה אך אבקשה מאלהינו על זה. מפרשים:עושה גדולות ואין חקר. אי אפשר לחקרם ולדורשם. נפלאות עד אין מספר הגם שאנו רואים בעינינו הנפלאות אין בנו כח ודעת להבינם שנפלאותיו עד אין מספר על דרך דפירש הרב מהר"ש פרימו ז"ל בפסוק נורא תהלות עושה פלא שהכוונה שהוא יתברך נורא תהלות רבות ובעינינו אינו כי אם עושה פלא אחת וידענו שהם רבות מאד ובפרטות אנחנו לא נדע עכ"ד וז"ש נפלאות עין רואה נפלאות ויותר מהנגלה לעינינו הם נפלאות עד אין מספר:הנותן מטר על פני ארץ. ר"ל בארץ ישראל שהיא העיקר ומשם יושפע שולח מים על פני חוצות בח"ל כמו שאמרו רז"ל:לשום שפלים למרום וכו'. מכל חלוקות אלו רצה להוכיח ההשגחה אלהית בכלל ופרט ושהכל בהשגחה מאת ה' מן השמים:הנה אשרי אנוש יוכיחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס. אפשר במ"ש משם מהר"ם אלשיך ז"ל דיש שני מיני יסורין האחד הוא למרק עונותיו והשני הוא כי אין לו עון ובאים עליו יסורין להרבות שכרו והיסורין שהם לכפרת עונותיו נקראים מוסר והשני שהם יסורין להרבות שכרו הם נקראים תוכחת להוכיח לכל צבא השמים שראוי והגון לקבל שכר ועפ"ז אפשר שז"ש הנה אשרי אנוש ואמרו רז"ל דכי כתיב הנה לשון שמחה והיינו דקאמר הנה יש לשמוח ונאמר בו אשרי מי שזכה שיוכיחנו אלוה להרבות שכרו. ויש לו לשמוח. ומכ"ש כי היסורין שבאו לכפרה וזהו מוסר שדי אל תמאס כי הוא חייב ופורע חובו:הנה זאת חקרנוה. כתבו המפרשים שתכלית המענה שהחליט אליפז שהכל הוא בהשגחה אלהית ויסכל סברת איוב שהוא מסור ביד מערכת השמים ומקרה א' לצדיק ולרשע זהת"ד בקצור נמרץ:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך